פרויד יונג והנשמה:האם ייתכן שכשפרויד דיבר על התת-מודע הוא למעשה התכוון לנשמה? דליה חוברס

האם ייתכן שכשפרויד דיבר על התת-מודע הוא למעשה התכוון לנשמה

במשך דורות רבים הייתה נפש האדם נתונה למרותה של הדת כך שאנשי הדת (הכומר, הרב, השאמאן) היו האוטוריטה הבלעדית לטיפול באנשים ובמצבם הנפשי.

ואז הגיע זיגמונד פרויד, ולו אנחנו חייבים אלפי תודות על הפקעת הנפש מידיהם של כוהני הדת. הוא טען כי "השכל והנפש הם אובייקטים לחקירה מדעית, בדיוק כפי שכל הדברים הבלתי אנושיים הם אובייקטים לחקירה כזו" ולכן גם נזהר מאוד לא להתייחס למושג מופשט כמו נשמה. הוא גם קבע את מבנה הנפש כמכיל 3 ישויות: איד (סתמי), אגו (אני), וסופר אגו (אני עליון). כולנו חבים תודה לפרויד על שהכניס לשיח החברתי-תרבותי את הנפש ומכאוביה, ועל שבזכותו נעשו הללו מושאי מחקר ולימוד.

גם קרל יונג, מבכירי תלמידיו של פרויד, נטה בראשית דרכו למדעים המדויקים, אך מאמציו לפענח את הנפש ובמיוחד את נפשו שלו באמצעים מדעיים עלו בתוהו. קרע עמוק בינו לבין פרויד נוצר בעקבות תיאוריית המעמקים, המסבירה את תפיסתו של יונג את נפש האדם כמושתתת על שורת חוויות קמאיות. בהמשך דרכו חשש גם יונג עצמו לקרוא לדברים בשמם האמיתי, ואת הידע המיסטי שלו, שנותר עלום עבור הקהילה המדעית, הכירו רק מעטים מתלמידיו הקרובים.

למעשה, יונג הוא זה שטבע את המושג טרנס-פרסונלי, כלומר: מעבר לאישי. הוא התכוון למושגים ארכיטיפים תרבותיים אבל למעשה הוא הבין שהמטענים הסמויים שלנו נמצאים הרבה מעבר לקיום הפיזי ולהיסטוריה המוכרת שלנו. הוא הבין שתיווך בין האני לאותם מטענים שמעבר לאני אינו מחייב התנסות דתית, אך נוכח שהכלים המדעיים לא צלחו. במלאכת התיווך הזו פועל הגיון אחר, המבטל את חוקי הלוגיקה ואינו מציית למבחנים אמפיריים.

הדת תמיד הציעה 'תחזוקה של הנשמה' ואחרי השחרור מהדת הציעו לנו הפסיכולוגים שעות של דיבורים ועיבוד מנטלי של החוויות שלנו. אלה, כידוע, לא הצליחו באמת לרפא את הנפש, והצורך בחוויה מהסוג היונגיאני לא הרפה. כך, ובעקבות הפחד לשוב לחיבוק הדוב של זרועות הדת, נפתחה הדלת לעקרונות הריפוי של הניו- אייג'.

העידן החדש אינו מדבר בשפה מדעית מדי, ומאפשר לכל דורש להגיע אל ה"נשמה" של האחר אם במדיטציה ואם בתקשור. מכיוון שזו גם התקופה שבה סמים כמו LSD מאוד נפוצים, ומאחר שהאנושות צמאה לחוויות, אנשים כמו ד"ר סטניסלב גרוף קוראים להתפתחות בעזרת הסמים. הוא מכנה את עצמו פסיכולוג טרנס-פרסונלי ומציע טיפול באנשים בעזרת סמים. עם הזמן הוא מבין כי המצב הנפשי אליו מגיעים מטופליו תוך שימוש בסמים ניתן להגיע גם בעזרת נשימה או מוסיקה או בכל דרך שמעוררת סוג של טרנס.

קבוצה שלמה של פסיכולוגים או חוקרי נפש אחרים המשיכו לקרוא לעצמם פסיכולוגים טרנס-פרסונלים, כלומר קיבלו קצת מהכבוד של המדע וגם קצת מהרוח החופשית. כמעט כל התיאוריות הפסיכולוגיות מחפשות את שורשי הכאב בילדות. אבל למה לעצור שם? מדוע לא לחפש את הדברים בתקופת חיים אחרת/קודמת?

הטיפול בשחזור גלגולים משיק לתפיסה היונגיאנית המיסטית, ומציע התבוננות בחוויה האנושית כמושתתת בין היתר על אירועים מכוננים בזמנים אחרים. הניסיון מלמדנו, שחקר החוויה בעזרת מדיטציה או חומרים טבעיים אחרים אינו מספק דיו. על מנת להבין את מה שמכילה הנשמה שלנו בצורה עמוקה יותר צריך כנראה לפסוע לאחור במשעולי הזמן הבין גלגולי, ולשחרר את הטראומות שהשפיעו עליה במקומות אחרים.

אם ננסה לנסח בגדול את המקור לרוב הטראומות האנושיות, החוויה הקשה ביותר לאדם היא חוסר היכולת שלו להתמודד עם כאב, השפלה או איום על קיומם הפיזי שלו או של הקרובים אליו רגשית. הניסיון לעקור את הטראומה מהנשמה רק בעזרת מדיטציה או תקשור או כל הדמיה אחרת משול להבטחה כוזבת שהכל יהיה תמיד טוב. אין פלא, על כן, שחיפוש בגוגל של שחזורי גלגולים מעלה אלפים רבים של תוצאות (רק בעברית מתקבלים למעלה מ-130,000 עמודים).

תהליך הריפוי הטרנס-פרסונלי מתייחס לחלקים המטפיזיים של האדם ובהם הפאן הרגשי, המנטלי והרוחני. מתוך עבודת בילוש ומעקב לשורשי הטראומות שיצרו את האמונות שלנו, את נסיבות הלידה שלנו, ובעיקר את דפוסי הסבל שלנו, אנו משקמים את העוצמה הטמונה בנשמה שלנו כדי שתוכל לבוא לידי ביטוי בכל מעשינו ויחסינו עם העולם שבכאן.

הטיפולים הטרנס-פרסונליים הם רבי עוצמה וחווייתיים מאוד, ולכן גם מצליחים בזמן קצר יחסית (של חודשים לעיתים) להביא מרפא לכאבים וטראומות של שנים רבות.